לֹא הַכֹּל זֶה לִחְיוֹת וְלִחְיוֹת
לֹא כֻּלָּם שָׁרִים וְשָׁרִים
יוֹם אֶחָד גַּם אַתְּ וְגַם אַתְּ
תִּרְצִי לָמוּת.
תִּפְסְעִי אֶל קִרְבַת הָאֵשׁ
שֶׁל יוֹם הוֹמֶה
וְאָז תִּשָּׂרֵף לָךְ כָּנָף
וּפִתְאוֹם תִּתְגַּלִּי
 
"את תיוולדי כשאני אמות" מביא קול ישראלי ייחודי - שהועבר לעברית לאחר שנכתב במקור ברוסית. הנוסחים בשתי השפות מופיעים בספר כרוכים יחדיו. 
"החיים הם אירוע קוסמי שבדרך כלל נגמר לפני שהספיק להתחיל - לא משנה כמה החיים נמשכים, בחוויה הם עוברים ברגע אחד", כותבת ילנה שפיגנר, פסיכולוגית יונגיאנית במקצועה. שפיגנר מצליחה לפרוט את ה"אירוע הקוסמי" הזה למגוון חוויות ומשמעויות, להעביר את נופי הנפש הפנימיים ביותר לשפת חולין: פחדי מוות, זיקנה, אבל, אובדן העצמיות. ולפגוש באנימה – ישות פנימית המזוהה עם העצמי על פי תפיסתו של יונג. 
מורשת הכתיבה של שפיגנר שואבת מן השירה הדרמטית בשפה הרוסית, אך מושפעת גם ממסורת הכתיבה היפנית המדודה ומהמקצב השקול של מחול הבוטו היפני.
עורכת הספר שושי שמיר אחראית גם על הגרסה העברית שלו, שגובשה בתהליך ממושך ואישי - לא כתרגום שגור אלא כיציקה של נשמת הטקסט הרוסי אל העברית. "אני מרגישה ששפת האם של נשמתי היא בעברית", כותבת שפיגנר. "בהעברה של שיריי לעברית אני משמיעה את נשמתי, קולטת את העומקים שלה."   
 
ילנה שפיגנר, ילידת 1959, עלתה לארץ ב-1991. זה ספרה הראשון בעברית. בין ספריה שפורסמו ברוסית - ספר עיון שעסק באתרים מיסטיים בישראל (1995) וכן שתי נובלות (2016). בעבר עבדה כעיתונאית בעיתונים שונים בבריה"מ לשעבר ובישראל, ביניהם "חדשות" ברוסית, "ורמיה" (מקבוצת "מעריב") ו"שארם". בישראל בחרה ללמוד ולהתמחות בתחום העבודה הסוציאלית והפסיכותרפיה. כיום היא פסיכותרפיסטית, אנליטיקאית יונגיאנית.